מחלת היבשה (Mal de Debarquement Syndrome)

מחלת היבשה מתארת מצב בו סיימנו שיט וירדנו מאונייה אבל התחושה שאנחנו זזים עדין מתרחשת.

התופעה יכולה לקרות גם לאחר טיסה או נסיעה ברכבת.

הגיל הנפוץ בו חווים את המחלה הוא בין 20-50 ושכיח הרבה יותר בקרב נשים בגיל המעבר.

המחלה מופיעה בתוך 48 שעות מרגע הפסקת התנועה ומחולקת למצב "קבוע/חולף" בהתאם לפרק הזמן שסובלים מהמחלה כאשר מעל לחודש מגדירים כ"קבוע".

אבחנה

האבחנה מתבססת על היסטוריה קלינית בלבד, ללא ממצאים בבדיקות פיזיקליות, צילומי הדמיה או בדיקות מעבדה.

אבחנות מבדלות שצריכות להילקח בחשבון הן: מיגרנה וסטיבולרית, PPPD, ו Motion Sickness.

קיים פער בידע אודות המנגנון שקשור בהופעת המחלה. ההשערה המקובלת כיום טוענת כי בזמן השיט/טיסה מתרחשת מעין סתירה בין הקלט המתקבל ממערכות החישה השונות בגוף וזו יוצרת הטעייה מוחית ממושכת של תנועה גם במצב סטטי.

סימפטומים

·         ורטיגו לא סיבובי/תחושה שאנחנו זזים בעיקר במנח עמידה אבל לא רק.

סימפטומים נוספים שלפעמים מתלווים למחלה:

• כאבי ראש

• עייפות

• ירידה בקוגניציה

• רגישות לאור/רעש

• חרדה

בשונה ממצבים אחרים הקשורים במערכת הוסטיבולרית ובסחרחורות, אנשים שסובלים ממחלת היבשה מעדיפים להיות בתנועה ומעידים שבזמן ביצוע פעילות גופנית חווים הטבה בסימפטומים.

טיפול

הטיפול כולל תרופות ותרגול. בפיזיותרפיה מבצעים בדיקות למערכת הוסטיבולרית והסומטוסנסורית לצורך שלילת אבחנות אחרות ולאחר מכן מתאימים תרגול שמטרתו להחזיר את מערכות החישה למצב נורמלי.