מחלת אוסגוד שלאטר (Osgood-Schlatter Disease)

הברך שלנו מורכבת משני מפרקים - מפרק אחד מחבר בין עצם הירך לעצם השוק, ומפרק נוסף מחבר בין עצם הירך לעצם הפיקה.

השריר המרכזי סביב הברך הוא שריר הארבע ראשי (Quadriceps), שמתחיל באגן ומתחבר באמצעות גיד הפיקה לבליטת עצם קטנה בחלק הקדמי העליון של עצם השוק, הנקראת הטוברוזיטס הטיביאלי. תפקיד השריר הוא ליישר את הברך ולייצב אותה בזמן ריצה, קפיצה, עליית וירידת מדרגות ועוד.

אצל ילדים ומתבגרים שנמצאים עדיין בתהליך גדילה, האזור שבו הגיד מתחבר לעצם השוק הוא לוחית גדילה סחוסית ורכה יחסית, שרגישה במיוחד לעומסים חוזרים. משיכה חוזרת וחזקה של שריר הארבע ראשי דרך גיד הפיקה על אזור זה עלולה לגרום לגירוי ולדלקת מקומית, ולעיתים אף לפיצול קל של העצם הצומחת.

מצב זה מכונה מחלת אוסגוד שלאטר, והוא הגורם השכיח ביותר לכאב ברך קדמי בילדים ומתבגרים העוסקים בספורט.

הבעיה שכיחה במיוחד בגילאי ההתבגרות (בסביבות 10-15), ובענפי ספורט הכוללים הרבה ריצה, קפיצה ובעיטות כמו כדורגל, כדורסל, כדורעף וג'ימנסטיקה. במרבית המקרים מדובר במצב זמני וטבעי הקשור לקצב הגדילה, שחולף מעצמו עם סגירת לוחית הגדילה.

סימפטומים:

• כאב מקומי בבליטת העצם בחלק הקדמי-עליון של השוק, ממש מתחת לפיקה

• נפיחות ורגישות למישוש באזור

• כאב שמחמיר בפעילות הכוללת ריצה, קפיצה, כריעה או עלייה וירידה במדרגות

• הקלה בכאב במנוחה

• לעיתים מופיעה בליטה קבועה באזור, גם לאחר שהכאב חולף

אבחון

האבחון מתבצע בעיקר על סמך התמונה הקלינית:

• תשאול - גיל הילד/המתבגר, שלב ההתפתחות הגופנית וסוג הפעילות הספורטיבית

• בדיקה פיזיקלית - רגישות מקומית למישוש מעל הטוברוזיטס הטיביאלי, וכאב שמתגבר בכיווץ שריר הארבע ראשי כנגד התנגדות (כמו יישור הברך)

• הדמיה - בדרך כלל אינה הכרחית לאבחנה, שכן זו אבחנה קלינית מובהקת; צילום רנטגן עשוי לשמש לשלילת סיבות אחרות לכאב במקרים לא טיפוסיים

טיפול

הטיפול במחלת אוסגוד שלאטר מותאם באופן פרטני לאחר בדיקה פיזיקלית שמאששת את האבחנה ומאתרת גורמים שעשויים להחמיר את הכאב, כמו קיצור בשריר הארבע ראשי או בשרירי הירך האחוריים, וביומכניקה לא מיטבית בריצה או בקפיצה.

מדובר במצב שחולף מעצמו עם סיום הגדילה, ולכן הטיפול מכוון בעיקר להקלה על הכאב ולאפשר המשך פעילות במידת האפשר, ולא ל"ריפוי" מיידי.

עקרונות הטיפול כוללים:

• הפחתה זמנית של עומסים - הגבלת פעילויות שמעצימות את הכאב, תוך המשך תפקוד יומיומי ככל האפשר

• קרח לאחר פעילות להקלה על הכאב והדלקת

• מתיחות הדרגתיות לשריר הארבע ראשי ולשרירי הירך האחוריים

• חיזוק שרירי הברך והירך בעומס מבוקר, בהתאם לרמת הכאב

• שימוש ברצועת תמיכה מתחת לפיקה, שיכולה להקל על העומס באזור הגיד בזמן פעילות

ברוב המקרים ניתן להמשיך בפעילות גופנית מותאמת תוך מעקב אחר רמת הכאב, וההחלמה המלאה מגיעה בסופו של דבר עם סגירת לוחית הגדילה - תהליך שיכול להימשך מספר חודשים ועד כשנה וחצי. במקרים נדירים בהם הכאב נמשך גם לאחר סיום הגדילה, ייתכן צורך בהתייעצות עם רופא אורתופד לבחינת אפשרויות טיפול נוספות.