טיפול בשבר בכתף (הומרוס פרוקסימלי)

שברי הומרוס פרוקסימלי (Proximal Humerus Fractures - PHF), המתרחשים בחלקה העליון של עצם הזרוע ליד מפרק הכתף, הם השברים השלישיים בשכיחותם בקרב האוכלוסייה המבוגרת (אחרי שבר בצוואר הירך ושורש כף היד). פציעות אלו נחשבות לרוב ל"שברי שבריריות" הנובעים מירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס) ומנפילות עם יד מושטת לפנים.

סוגי השברים בהומרוס

הסיווג המקובל ביותר לשברים אלו הוא של צ'ארלס ניר (Neer), המחלק את ההומרוס הפרוקסימלי לארבעה מקטעים אנטומיים: ראש ההומרוס, הגבשושית הגדולה, הגבשושית הקטנה וגוף העצם.

• שבר חלק אחד (One-part): שבר ללא תזוזה משמעותית, המהווה כ-49% עד 65% מכלל המקרים.

• שבר שני חלקים (Two-part): תזוזה של מקטע אחד ביחס לשאר העצם, לרוב באזור "צוואר הזרוע הכירורגי" או הגבשושית הגדולה.

• שבר שלושה וארבעה חלקים (Three/Four-part): שברים מורכבים המערבים תזוזה של מספר גבשושיות וניתוק של ראש ההומרוס מגוף העצם. שברים אלו מעלים משמעותית את הסיכון לנמק אווסקולרי (AVN) בשל פגיעה באספקת הדם לראש העצם.

סוגי הטיפולים: שמרני מול ניתוחי

ההחלטה על סוג הטיפול תלויה בגיל המטופל, איכות העצם, מידת התזוזה והדרישות התפקודיות של המטופל.

• טיפול שמרני: זהו הטיפול הנפוץ ביותר (65%-85% מהמקרים), המומלץ לשברים יציבים או למטופלים מבוגרים ללא דרישות פיזיות גבוהות.

• טיפול ניתוחי: מיועד לשברים עם תזוזה קשה, פריקות או שברים בקרב מטופלים צעירים ופעילים.

    1. קיבוע פנימי (ORIF): שימוש בפלטות וברגים לשחזור אנטומי של העצם.

    2. החלפת כתף הפוכה : פתרון מועדף בשנים האחרונות לשברים מורכבים באוכלוסייה המבוגרת.

מה עושים בפיזיותרפיה ללא ניתוח

השיקום הפיזיותרפי בטיפול שמרני הוא קריטי למניעת "כתף קפואה" וקשיון מפרקי. התהליך מתבצע בשלבים יחסית מובנים:

1. שלב ההגנה (שבועות 0-3): הזרוע מקובעת במתלה. המטופל מבצע תרגילי אצבעות ושורש כף יד כדי לשמור על זרימת דם ולהפחית נפיחות. ניתן להתחיל בהפעלה אקטיבית של המרפק כשהזרוע צמודה לגוף.

2. שלב התנועה המוקדמת (שבועות 3-6): לאחר הופעת סימני איחוי ראשוניים, מתחילים בתרגילי מטוטלת (Pendulum), בהם היד משתלשלת בחופשיות ומבצעת תנועות פאסיביות בעזרת תנועת הגוף. בנוסף מתחילים בביצוע תנועה פאסיבית-נעזרת (AAROM) בעזרת היד הבריאה/מקל.

3. שלב ההפעלה האקטיבית (שבועות 6-12): גמילה מהמתלה ותחילת הרמת יד אקטיבית נגד כוח הכובד/התנגדות חיצונית.

4. שלב החיזוק והחזרה לתפקוד (מעל 12 שבועות): שיפור כוח וסיבולת עד לחזרה לתפקוד קרוב למצב טרום השבר.

מה הפרוגנוזה אחרי שבר כזה ללא ניתוח?

הפרוגנוזה לטווח הארוך היא לרוב טובה במונחים של הפחתת כאב ותפקוד בסיסי, אך דורשת סבלנות. איחוי גרמי ראשוני לוקח כ-6-12 שבועות, אך שיקום מלא עשוי להימשך חצי שנה עד שנה. מטופלים רבים עשויים לחוות הגבלה מסוימת בטווח התנועה, במיוחד בהרמת היד מעל גובה הכתף, אך הם מצליחים לחזור לעצמאות ברוב פעולות היומיום. גורמים כמו גיל מתקדמים, אוסטאופורוזיס קשה ועישון עלולים לעכב את ההחלמה ולהעלות את הסיכון לסיבוכים כמו אי-חיבור או קריסה של ראש העצם. הקפדה על פיזיותרפיה רציפה היא המנבא החזק ביותר לתוצאה תפקודית מוצלחת