כתף קפואה (Adhesive Capsulitis / Frozen Shoulder)

מפרק הכתף הוא המפרק הנייד ביותר בגוף - שילוב של עצם הזרוע (הומרוס), עצם השכמה ועצם הבריח, העטופים בקפסולה מפרקית וברצועות שמאפשרות טווח תנועה גדול בכל הכיוונים.

כתף קפואה היא מצב שבו הקפסולה שעוטפת את מפרק הכתף עוברת תהליך דלקתי ולאחר מכן התכווצות והתעבות (פיברוזיס), שמצמצם משמעותית את טווח התנועה של הכתף - הן בתנועה אקטיבית (שהמטופל מבצע בעצמו) והן בתנועה פסיבית (כשמישהו אחר מזיז לו את היד).

המצב שכיח יותר בנשים בגילאי 40-60, ונפוץ במיוחד אצל אנשים עם סוכרת או בעיות בבלוטת התריס. לעיתים הוא מופיע ללא סיבה ברורה (כתף קפואה ראשונית), ולעיתים בעקבות פציעה, ניתוח או תקופה ממושכת של חוסר תנועה בכתף (כתף קפואה משנית) - מצב שיכול להתפתח למשל גם בעקבות שבר בעצם הזרוע אם לא מתחילים שיקום מתאים בזמן.

המחלה מתקדמת בדרך כלל בשלושה שלבים: שלב ה"הקפאה" (Freezing) שמאופיין בכאב הולך וגובר, שלב ה"קפואה" (Frozen) שבו הכאב פוחת אך הנוקשות בשיאה, ושלב ה"הפשרה" (Thawing) שבו טווח התנועה חוזר בהדרגה. התהליך כולו יכול להימשך בין שנה לשלוש שנים.

סימפטומים:

• כאב עמוק בכתף, שמחמיר בלילה ומפריע לשינה

• ירידה הדרגתית בטווח התנועה של הכתף, בעיקר בסיבוב החוצה ובהרמת היד לצדדים

• קושי בפעולות יומיומיות כמו לבישת חולצה, סירוק שיער או הושטת יד לכיס האחורי

• נוקשות שמורגשת גם כשמישהו אחר מנסה להזיז את היד (לא רק במאמץ עצמי)

אבחון

האבחון מתבצע בעיקר על סמך התמונה הקלינית:

• תשאול - התפתחות הדרגתית של כאב ונוקשות, לעיתים בזיקה לגורמי רקע כמו סוכרת או פציעה קודמת

• בדיקה פיזיקלית - מדידת טווחי תנועה אקטיביים ופסיביים, כאשר הממצא האופייני הוא הגבלה משמעותית בשניהם, ובמיוחד בסיבוב חוצה

• הדמיה - אינה נדרשת לרוב לאבחנה עצמה, אך צילום רנטגן או MRI עשויים לשמש לשלילת סיבות אחרות לכאב בכתף, כמו קרע בגידים או הסתיידות

טיפול

הטיפול בכתף קפואה מותאם לשלב שבו נמצא המטופל - הגישה בשלב הכואב שונה מהגישה בשלב הנוקשה יותר, ולכן הערכה פיזיקלית מדויקת בתחילת הטיפול היא קריטית.

מה כולל הטיפול הפיזיותרפי בפועל:

במפגשי הפיזיותרפיה מתבצע שילוב של טיפול ידני להגברת טווחי התנועה (מוביליזציות עדינות של מפרק הכתף), תרגילי מתיחה מודרכים (כמו תרגילי מטוטלת ותרגילי מתיחה לקפסולה האחורית והתחתונה), ותרגילי חיזוק לשרירי הכתף והשכמה ברגע שהכאב מאפשר זאת. בשלב הכואב הדגש הוא על הקלה על הכאב ושמירה על תנועה עדינה בלי להחמיר את הדלקת; בשלב הנוקשה הדגש עובר לעבודה אגרסיבית יותר על טווחי התנועה. תדירות הטיפולים והתקדמות התוכנית משתנות בהתאם לקצב השיפור של כל מטופל, ולרוב מלווה את המטופל לאורך כל התהליך עד לשלב ההפשרה.

טכניקות טיפול נוספות שיכולות לתמוך בתהליך:

• חום לפני התרגול להקלת הנוקשות

• גלי הלם במקרים נבחרים

• תרגול עצמי יומיומי בבית בין המפגשים

במקרים שבהם אין שיפור מספק לאחר מספר חודשים של טיפול שמרני עקבי, ייתכן ויישקל טיפול משלים כמו הזרקת סטרואידים או התייעצות עם רופא אורתופד לגבי אפשרויות נוספות. ברוב המקרים, עם טיפול פיזיותרפי עקבי, מושגת הקלה משמעותית וחזרה לטווחי תנועה תקינים, גם אם התהליך המלא לוקח זמן.